מחקר משותף למעבדת אליהו, לחוקר דן רבינוביץ' ולפרופ' אליהו שטרן מאוניברסיטת ייל. המחקר מתמקד בניתוח דיגיטלי של מרשמי השאלות הספרים מספריית שטרסון בווילנה (1902-1940), ומציע מבט חדש על ההיסטוריה האינטלקטואלית שעיצבה את העם היהודי. המחקר עוסק הן בקריאה רחוקה של הטקסטים להסקת מסקנות בנוגע לאופיה של הקהילה היהודית בווילנה בראשית המאה העשרים, והן בקריאה צמודה, תוך ניסיון להבין את היחסים ביניהם. ניתוח הרשימות מאפשר להתחקות אחר הרגלי הקריאה של דמויות מפתח בצמתים מכריעים בחייהן. בין הדמויות המוזכרות בפנקסים ניתן למצוא את:

יעקב נחום אפשטיין: מייסד המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, שתועד קורא בספרייה בשנים 1902-1904, בתקופה בה גיבש את גישתו המחקרית המשלבת בקיאות רבנית עם ביקורת מדעית.

אבא קובנר: כנער בן 16 נחשף קובנר דרך הספרייה לקשת רחבה של אידיאולוגיות – מכתבי שילר ועד בורוכוב ובן-גוריון. ברשימות בולטת התעניינותו בספר "יוון מצולה", המתאר את גזירות ת"ח-ת"ט, ומעלה שאלות מרתקות לגבי עיצוב תפיסת ההתנגדות שהוביל במהלך השואה.

הרב מבריסק (יצחק זאב סולוביצ'יק): רישום מאוקטובר 1940 מתעד את בנו מעיין ב"איגרת השמד" לרמב"ם – טקסט העוסק בחובה להימלט בעת סכנה, עדות להחלטה הדרמטית לעזוב את אירופה. באותו מעמד, הרב עצמו עיין בכתבי י.ל. פרץ ביידיש, ממצא המעיד על מורכבות עולמם התרבותי של גדולי התורה באותה עת.

יהושע רבינוביץ': לימים שר האוצר, ראש עיריית תל-אביב ומייסד קרן תל-אביב לספרות ותרבות. כסטודנט צעיר תפסנו אותו קורא את כתב העת הספרותי "מאזניים" טרם עלייתו ארצה. החיבה לספרות עיצבה את עולמו כאיש ציבור.

לצד חקירת מיקרו-היסטוריה, הניתוח הכמותני של הנתונים מצביע בין השאר על תמורות עמוקות בהרגלי הקריאה בספרייה: ירידה חדה בהשאלת ספרות קודש (מ-49% בראשית המאה ל-12% בלבד בשנות ה-30), עלייה דרמטית במעמדה של היידיש כשפת תרבות (שהגיעה לכדי 51% מההשאלות), וכניסתן של נשים למעגל הקוראים (כ-19% בשנות ה-30). מרתק ועצוב היה לראות כיצד נעלמו הנשים מאולמות הספריה עם פרוץ המלחמה.

מסדי נתונים למחקר איכותני

מסדי נתונים למחקר איכותני
המעבדה מתמחה בבניית מסדי נתונים מורכבים ממקורות מגוונים – מסמכים תיעודיים, עדויות, חומרים חברתיים, תקשורתיים ותרבותיים, המותאמים למחקר איכותני מונחה שאלות.
כל מסד נבנה תוך התאמה אישית לצרכים של כל חוקר או קבוצת מחקר, ומתוכנן מראש להשתלב עם יכולות נוספות של המעבדה – כמו עיבוד שפה, ניתוח תמונה, טקסטים מקושרים, מיפוי גיאוגרפי, וניתוח חזותי.
הדגש מושם לא רק על אחסון המידע, אלא גם על מידול מושגי וגמיש, כזה שמאפשר המחשה, חקירה ויזואלית, והסקת מסקנות מתוך הקשרים מורכבים. אנו משלבים בין כלים סטנדרטיים לממשקים מותאמים, מתוך הבנה שהמחקר האיכותני דורש לא רק נתונים, אלא גם דרכי גישה אליהם שמעודדות פרשנות, הבנה ורפלקסיה.