פרויקט יוספוס כריסטיאנוס
פרויקט Josephus Christianus הוא יוזמה מחקרית חדשנית במימון הקרן הלאומית למדע. הפרויקט מוקדש לחקר התקבלות כתביו של יוסף בן מתתיהו (פלביוס יוספוס) במסורת הנוצרית־היוונית, מן המאה השנייה ועד המאה החמש-עשרה לספירה.
למרות השפעתו העמוקה של יוספוס על התרבות האינטלקטואלית האירופית, שילוב כתביו בתוך הספרות הנוצרית־היוונית טרם נחקר באופן שיטתי. פער זה בולט במיוחד לאור מעמדו יוצא הדופן של יוספוס בעולם הנוצרי: חיבורו מלחמת היהודים נתפס לעיתים כמעין "בשורה חמישית", ואילו אבות כנסייה ייחסו לקדמוניות היהודים כתיבה המיועדת לקהל נוצרי.
בלב הפרויקט עומדת מתודולוגיה פורצת דרך המשלבת מחקר פילולוגי והיסטורי מסורתי עם כלים חישוביים מתקדמים. צוות המחקר פיתח טכנולוגיה לזיהוי שימוש חוזר בטקסטים, המאפשרת לאתר אזכורים והשפעות של יוספוס שלא זוהו בעבר בתוך קורפוסים נרחבים של ספרות נוצרית־יוונית. גישה זו מאפשרת לשרטט לראשונה מיפוי רחב ומדויק של השפעתו לאורך מאות שנים.
המחקר אינו מסתפק בזיהוי מקבילות טקסטואליות, אלא בוחן לעומק כיצד מחברים נוצרים אימצו, עיבדו ושינו את כתבי יוספוס. בין היתר נבחנים מקרים ידועים כמו ה-Testimonium Flavianum, הקטע השנוי במחלוקת המזכיר את ישו, לצד מופעים רבים נוספים, גלויים וסמויים, של שימוש ביצירתו.
במסגרת הפרויקט נבנה מאגר דיגיטלי רחב היקף של טקסטים יווניים, הכולל עשרות מיליוני מילים, אשר יונגש לציבור בעתיד בגישה פתוחה. במקביל מפותחים כלים דיגיטליים ותשתיות מחקר מתקדמות, ובהן אלגוריתמים לזיהוי הקבלות לשוניות וסמנטיות ופלטפורמות ויזואליזציה המאפשרות להמחיש רשתות של השפעה וציטוטים.
באמצעות שילוב בין חדשנות דיגיטלית למחקר היסטורי מעמיק, הפרויקט שואף להאיר את יחסי הגומלין המורכבים בין יהדות לנצרות בתקופה מכרעת, ולהעמיק את הבנת התפתחות ההיסטוריוגרפיה, התיאולוגיה והזהות הנוצרית. בכך הוא תורם תרומה משמעותית לחקר המורשת התרבותית האירופית ולבחינת דרכי העברת רעיונות בין תרבויות ודתות בעולם הקדם-מודרני.
הנגשת כתבי יד עבריים | קריאה מרחוק של כתבי חז"ל
גילוי זיקות בין טקסטים
פיתוח כלים ושיטות לגילוי זיקות בין טקסטים במגוון שפות, כולל עברית, ארמית, ערבית ויוונית עתיקה, באמצעות ACT, סביבת עבודה חדשנית לזיהוי אינטרטקסטואליות שפותחה במעבדה.
יכולות אלו נשענות על טכנולוגיות מתקדמות בתחום עיבוד השפה הטבעית, ומאפשרות לזהות לא רק ציטוטים מדויקים, אלא גם פראפרזות, שכתובים, ושינויים סגנוניים ותמטיים. מן החידושים הבולטים בפיתוח זה – היכולת לזהות זיקות גם בין להגים ורבדים לשוניים שונים ואף בין שפות שונות, לדוגמה בין ערבית יהודית לערבית קלאסית.
הכלים הללו תומכים גם במחקר סטיילומטרי רחב-היקף, בזיהוי קשרים סמויים בין קבוצות של כתבי יד, ובמיפוי פנימי של כתבי יד על בסיס יחידות ספרותיות ולשוניות המרכיבות אותם.
קריאה מרחוק של מדרשי חז"ל
מעבדת אליהו מפתחת כלים חישוביים לניתוח ספרות חז"ל, בדגש על מדרש מאוחר, קובצי אגדה, וספרות נלווית. אנו משלבים טכניקות של "קריאה מרחוק" (distant reading) עם ידע פילולוגי ותחבירי כדי לחשוף תבניות עומק בזיקות בין יחידות מדרש, לזהות סוגות ותתי-סוגות, ולנתח תהליכי עריכה, שיבוץ ומִחזור בתוך מכלולים רחבי-היקף.
מרכז עיסוקנו הוא הבנת הדינמיקה של מסורות מדרשיות המתועדת בכתבי יד ובפרט בקטעי הגניזה הקהירית – תוך בחינה של דרכים חדשות למיפוי וניתוח רשתות של גרסאות, מקורות ושכבות טקסטואליות. הגישה שלנו מחברת טכנולוגיה חישובית עם רגישות ספרותית, ומאפשרת לבחון את הספרות המדרשית לא רק כמסורת טקסטואלית אלא גם כתופעה חיה ומתפתחת.
צוות הפרויקט:
ד"ר סברינה אינובלוצרי, פרופ’ משה בלידשטיין, פרופ’ משה לביא, ד”ר אליעזר באומגרטן, ד"ר הדר מילר, נועם בר-דוד ודימה קולוטילנקו.