פרויקט LOOP
במרחב הים־תיכוני המזרחי, ארבעת העשורים שבין 1880 ל-1920 התאפיינו בתהליכים מקבילים של אימפריאליזם, גלובליזציה ובניית המדינה העות׳מאנית, לצד התהוות של בידול חברתי עמוק, שניזון מהיקפים חסרי תקדים של ניידות אנושית והגירה. בתקופה זו ניתן לאתר את שורשיהן של רבות מן התצורות החברתיות שנותרו רלוונטיות עד ימינו.
מחקר זה מתמקד בפרקטיקות האישיות והקולקטיביות להתמודדות עם אתגרים מגוונים, ובמיוחד בתהליכי מפקד האוכלוסין כתהליך חברתי. באמצעות בחינה זו נפתחות פרספקטיבות חדשות על הדינמיקות החברתיות והתרבותיות בפלסטין העות׳מאנית המאוחרת, בהקשר היסטורי המעוצב על ידי אימפריאליזם אירופי, בניית המדינה העות׳מאנית וגלובליזציה.
שאלת המחקר המרכזית היא: אילו אסטרטגיות חברתיות פיתחו פלסטינים בשלהי התקופה העות׳מאנית, על פני גבולות אתניים, דתיים ומעמדיים, כדי להתמודד עם אתגרים ברמה האישית והקולקטיבית? בין אלה ניתן למנות קידום חברתי של משק הבית או התמודדות עם מצוקה כלכלית.
ההשערה היא כי הצטברות של פעולות אינדיבידואליות הובילה להיווצרות ולהתחדשות מתמדת של תצורות חברתיות. באמצעות ניתוח תהליך המפקד ונתוניו, יוגדרו אמות מידה שיאפשרו השוואה בין פרקטיקות חברתיות ברחבי האזור ומעבר לו. בכך יתרום המחקר למאמצים המתמשכים לכתיבת היסטוריה חברתית ותרבותית גלובלית, וכן לפיתוח מסגרת תיאורטית וסטנדרטים מתודולוגיים שישמשו מחקרים דומים.
באופן ממוקד יותר, שואף הפרויקט להציב סטנדרטים חדשים למימוש חזון של מערכת מידע גיאוגרפית היסטורית (HGIS) עבור האימפריה העות׳מאנית כולה. שילוב והשוואה עם מקורות נוספים עשויים להציע גם נקודות מבט חדשות ומעוררות עניין לחקר הקולוניאליזם, ובפרט בתקופת המנדט הבריטי.
סיווג, חילוץ, קישור ובניית רשתות ידע מחומרים ארכיוניים במגוון שפות, תוך דגש על תולדות הספר וידע דמוגרפי.
אנו עוסקים בעיבוד עמוק של מקורות ארכיוניים, מה שאנו מכנים "קטלוג עמוק", הכולל זיהוי ישויות (NER), קישור לאונטולוגיות רלוונטיות, ובניית קשרים אוטומטיים בין רשומות ממקורות מגוונים, גם כאשר הם כתובים בשפות שונות או בפורמטים לא אחידים. אנו מפתחים לכל פרויקט מודל נתונים מותאם אישית, מתוך הבנה שארכיון הוא רשת חיה של מידע – ולא רק אוסף סטטי של מסמכים. התמחות ייחודית זו מאפשרת לנו לחלץ תובנות היסטוריות וחברתיות, בין היתר דרך ניתוח רשימות מיקומים, כפי שנעשה בפרויקט פראנומרנטן; דרך עיבוד רשימות קוראים וקטלוגים של ספריות היסטוריות – מהסריקה והזיהוי הטקסטואלי ועד להצגה אינטראקטיבית, כפי שנעשה בפרויקט ספריית שטרסון; ועד לחילוץ מידע דמוגרפי ממקורות כמו מרשמי אוכלוסין עות’מאניים. השילוב בין טכנולוגיה, מחקר היסטורי, ותכנון מותאם-תחום מאפשר עיון רב-ממדי, עשיר ורלוונטי במקורות ארכיוניים.
אוניברסיטת בוכום, גרמניה, 2024
צוות הפרויקט:
