כל החלטה הלכתית מבוססת על הידע העומד בפני הפוסק. בעת החדשה המוקדמת, לא כל ספר היה בפני כל חכם, ולא כל רב היה מוכן להשתמש בכל ספר. כך, רבנים במרחב האשכנזי לא תמיד הכירו את כל המקורות מהמרחב הספרדי ולהפך. הדברים נכונים גם בנוגע לספרים שהודפסו במהלך חייהם, וגם לספרים שהודפסו קודם לכן. בנוסף, היו גם מסורות שונות שהכתיבו מי הם הפוסקים המקובלים במרחבים תרבותיים שונים.

נקודה נוספת היא כי לא כל חכם החליט בכל עניין על דעת עצמו. היו התייעצות בין רבניים שהביאו לשיתוף ידע וגילוי מנהגים שונים ולפעמים אף לויכוחים בין רבנים. ההתכתבויות האלו יצרו רשתות ידע בין אנשים שונים, כאשר שאלות ותשובות היו חלק מרשתות האלו. כך, היו חכמים שקבלו פניות מהמדינה בה היו חיים והיו רבנים שקנו לעצמם שם בהלכה וקבלו שאלות ממרחקים.

פרויקט 'מקורות מהראשונים בתשובות האחרונים' מאפשר לגלות את המקורות, האנשים והמקומות המצוטטים בידי ראשוני האחרונים. זהו כלי לחקר השפעות וקשרים בין מקומות ואנשים. הוא נותן את האפשרות לגלות קשרים בין רבנים שונים וקהילות שונות. בנוסף, ניתן לבדוק התייחסות של רבנים שונים לאותן השאלות.

לחצו למעבר לאתר הפרויקט

ממסמך למאגר מידע | AI במדעי הרוח 

ממסך למאגר מידע – סיווג, חילוץ, קישור ובניית רשתות ידע מחומרים ארכיוניים במגוון שפות, תוך דגש על תולדות הספר וידע דמוגרפי.
אנו עוסקים בעיבוד עמוק של מקורות ארכיוניים, מה שאנו מכנים "קטלוג עמוק", הכולל זיהוי ישויות (NER), קישור לאונטולוגיות רלוונטיות, ובניית קשרים אוטומטיים בין רשומות ממקורות מגוונים, גם כאשר הם כתובים בשפות שונות או בפורמטים לא אחידים. אנו מפתחים לכל פרויקט מודל נתונים מותאם אישית, מתוך הבנה שארכיון הוא רשת חיה של מידע – ולא רק אוסף סטטי של מסמכים. התמחות ייחודית זו מאפשרת לנו לחלץ תובנות היסטוריות וחברתיות, בין היתר דרך ניתוח רשימות מיקומים, כפי שנעשה בפרויקט פראנומרנטן; דרך עיבוד רשימות קוראים וקטלוגים של ספריות היסטוריות – מהסריקה והזיהוי הטקסטואלי ועד להצגה אינטראקטיבית, כפי שנעשה בפרויקט ספריית שטרסון; ועד לחילוץ מידע דמוגרפי ממקורות כמו מרשמי אוכלוסין עות’מאניים. השילוב בין טכנולוגיה, מחקר היסטורי, ותכנון מותאם-תחום מאפשר עיון רב-ממדי, עשיר ורלוונטי במקורות ארכיוניים.