בפרויקט אנו מנתחים את ספרו האנציקלופדי של החיד"א, "שם הגדולים", באמצעות כלים חישוביים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים. הספר אינו בנוי כטקסט תיאורי רגיל, אלא מקודד בתוכו רשת דחוסה של קשרים אישיים ורעיוניים – מי היה רבו של כל חכם, אילו ספרים חיבר, ואפילו מהו "שורש נשמתו" הקבלי. מטרתנו בפרויקט היא למפות באופן אוטומטי את רשת הקשרים המסועפת הזו, תוך שימוש במתודולוגיות של "קריאה מרחוק" (Distant Reading) וניתוח רשתות, כדי לחשוף את תמונת העולם הכוללת והמרושתת שעולה מתוך החיבור.

כדי להפוך את הטקסט ההיסטורי לנתונים שמחשב יכול לנתח, התמודדנו עם מספר שלבים טכנולוגיים מורכבים. השלב הראשון דרש את הבניית הטקסט וחילוץ אוטומטי של אלפי ישויות – שמות אנשים, ספרים ומקומות מתוך הערכים השונים. האתגר הגדול ביותר שניצב בפנינו היה "פתרון ישויות" (Disambiguation). נדרשנו ללמד את המערכת להבדיל, למשל, בין שלושה חכמים שונים העונים לשם "אברהם אזולאי" שמוזכרים בספר, או לזהות במדויק לאיזה ספר מפנה המונח "תרומת הדשן" בהקשרים שונים.

מתוך הניתוח החישובי והרשתות שייצרנו, החלו לצוף ממצאים ראשוניים מרתקים על המבנה הסמוי של "שם הגדולים". כך למשל, מצאנו ש"ליבת הספר" – הדמויות שמקבלות את מספר ההפניות הגדול ביותר ברחבי הטקסט – מורכבת בעיקר מחכמי הראשונים כמו הרמב"ם (הבולט מכולם), הרמב"ן, הרשב"א, רש"י והרא"ש. למרבה ההפתעה, דמויות מפתח מעולם הקבלה, כמו האר"י ור' חיים ויטאל, ממוקמות מעט יותר בשוליים במדד זה.

כאשר בחנו את מדד הגישור, כלומר, אילו דמויות מתפקדות כצמתים המקשרים בין תתי-קהילות שונות כמו חכמי אשכנז, ספרד וטורקיה. גילינו שרבי יוסף קארו ("מרן") משמש כגשר מרכזי המחבר בין כמעט כל הקבוצות השונות. לעומת זאת, כאשר בדקנו לאילו דמויות הקדיש החיד"א את הנפח הטקסטואלי הרב ביותר, עלתה תמונה שונה: נוכחות בולטת ניתנה דווקא לגאונים ולראשוני אשכנז (כמו מהר"ם מרוטנבורג ובעל הרוקח). הדבר מעיד שהחיד"א בחר להעניק להם מקום מרכזי באמצעות אריכות הטקסט עצמו, ולא בהכרח באמצעות ריבוי קשרים לשאר הרשת.

לבסוף, הניתוח איפשר לנו לזהות "קהילות פנימיות" בתוך הטקסט. ראינו שבעוד הרמב"ם מתפקד כמוקד ישיר שכולם פונים אליו מבלי לייצר שיח פנימי סגור, הרמב"ן יוצר סביבו רשת צפופה ומסועפת של קשרים, ממש כמו "כדור צמר". לעומתם, רבי חיים ויטאל משמש כגשר ייחודי המחבר בין שלוש קבוצות נפרדות: קהילת המקובלים, ראשוני ספרד, וקבוצה מרתקת של "גלגולים" – רשת שדרכה קושר החיד"א דמויות מתקופות היסטוריות שונות לחלוטין על בסיס גלגול נשמתן.

ממסמך למאגר מידע | AI במדעי הרוח 

ממסך למאגר מידע – סיווג, חילוץ, קישור ובניית רשתות ידע מחומרים ארכיוניים במגוון שפות, תוך דגש על תולדות הספר וידע דמוגרפי.
אנו עוסקים בעיבוד עמוק של מקורות ארכיוניים, מה שאנו מכנים "קטלוג עמוק", הכולל זיהוי ישויות (NER), קישור לאונטולוגיות רלוונטיות, ובניית קשרים אוטומטיים בין רשומות ממקורות מגוונים, גם כאשר הם כתובים בשפות שונות או בפורמטים לא אחידים. אנו מפתחים לכל פרויקט מודל נתונים מותאם אישית, מתוך הבנה שארכיון הוא רשת חיה של מידע – ולא רק אוסף סטטי של מסמכים. התמחות ייחודית זו מאפשרת לנו לחלץ תובנות היסטוריות וחברתיות, בין היתר דרך ניתוח רשימות מיקומים, כפי שנעשה בפרויקט פראנומרנטן; דרך עיבוד רשימות קוראים וקטלוגים של ספריות היסטוריות – מהסריקה והזיהוי הטקסטואלי ועד להצגה אינטראקטיבית, כפי שנעשה בפרויקט ספריית שטרסון; ועד לחילוץ מידע דמוגרפי ממקורות כמו מרשמי אוכלוסין עות’מאניים. השילוב בין טכנולוגיה, מחקר היסטורי, ותכנון מותאם-תחום מאפשר עיון רב-ממדי, עשיר ורלוונטי במקורות ארכיוניים.

"היסטוריוגרפיה דיגיטלית ב'שם הגדולים'" 

הרצאה באירוע 2000 שנות חיד"א במכון יד בן-צבי

קישור להקלטת ההרצאה