הפרוקיט בוחן את הפער שבין השאיפה לוודאות תכנונית לבין המורכבות בשטח. המחקר מתמקד בנגישות הדיגיטלית של תוכניות התחדשות עירונית, תוך ניתוח השוואתי של מערכות המידע בערים חולון ונהריה.

צוות המחקר מקיים סימולציות של "מסע משתמש" במערכות המידע הגיאוגרפיות (GIS ו-XPLAN) ובאתר מנהל התכנון (Iplan), כדי לבדוק האם בעל זכויות יכול לחלץ בעצמו מידע קונקרטי על עתיד הנכס שלו. הממצא המרכזי נכון לרגכ זה מצביע על מתח חריף: בעוד שהמידע לכאורה "פתוח" לציבור, הוא סובל מחוסר אחידות , כשכל עיר או תוכנית משתמשות בסימבולים ובג'רגון משלהן, מה שהופך את המסמכים לבלתי ניתנים לפענוח ללא סיוע של מומחה. המחקר מראה כיצד תוכניות ההתחדשות העירונית פורצות את ההיררכיה התכנונית הרגילה, ומייצרות "ארכיון של משבר", כלומר, שפע של נתונים מקוטעים ובלתי עקביים שאינם עומדים בסטנדרטים של נגישות דיגיטלית מודרנית.

בימים אלו אנו בוחנים כעת כיצד כלי בינה מלאכותית יכולים "לקרוא" את השפה התכנונית המורכבת הכלואה בקבצי PDF, לסנכרן בין הנתונים המקומיים לארציים, ולהפוך את מאגרי המידע לארכיון עירוני נגיש המעניק לתושבים וודאות אמיתית.

במהלך המלחמה מול איראן בשנת 2026, התברר כי כלי ה-AI לחילוץ מידע ארכיטקטוני, המפותחים במסגרת פרויקט ההתחדשות העירונית עם מעבדת האוסינג־לאב בטכניון, בהובלת פרופ' יעל אוליאל, ד"ר יפתח אשכנזי וטל שדה, מאפשרים להגיע בזמן אמת למידע התכנוני הנחוץ להצלה ולסיוע בשטח בעת נפילת טילים.

כלים אלו מספקים מענה לצרכים דחופים של מהנדסי עיריות ואנשי פיקוד העורף, ואפליקציה ייעודית כבר פותחה עבור העיר נהריה. ייתכן כי מדובר בתחילתו של מהלך משמעותי בהמשך הדרך. הפיתוח נעשה במסגרת פרויקט "פיתוח שיטות של מדעי הרוח הדיגיטליים לניתוח תהליכים של התחדשות עירונית במרכז ובפריפריה".

ניתוח תהליכים של התחדשות עירונית במרכז ופריפריה
ממסמך למאגר מידע | מיפוי ו-GIS היסטורי

• ממסך למאגר מידע – סיווג, חילוץ, קישור ובניית רשתות ידע מחומרים ארכיוניים במגוון שפות, תוך דגש על תולדות הספר וידע דמוגרפי.
  אנו עוסקים בעיבוד עמוק של מקורות ארכיוניים, מה שאנו מכנים "קטלוג עמוק", הכולל זיהוי ישויות (NER), קישור לאונטולוגיות רלוונטיות, ובניית קשרים אוטומטיים בין רשומות ממקורות מגוונים, גם כאשר הם כתובים בשפות שונות או בפורמטים לא אחידים. אנו מפתחים לכל פרויקט מודל נתונים מותאם אישית, מתוך הבנה שארכיון הוא רשת חיה של מידע – ולא רק אוסף סטטי של מסמכים. התמחות ייחודית זו מאפשרת לנו לחלץ תובנות היסטוריות וחברתיות, בין היתר דרך ניתוח רשימות מיקומים, כפי שנעשה בפרויקט פראנומרנטן; דרך עיבוד רשימות קוראים וקטלוגים של ספריות היסטוריות – מהסריקה והזיהוי הטקסטואלי ועד להצגה אינטראקטיבית, כפי שנעשה בפרויקט ספריית שטרסון; ועד לחילוץ מידע דמוגרפי ממקורות כמו מרשמי אוכלוסין עות’מאניים. השילוב בין טכנולוגיה, מחקר היסטורי, ותכנון מותאם-תחום מאפשר עיון רב-ממדי, עשיר ורלוונטי במקורות ארכיוניים.
  
  – פיתוח ויישום כלים ושיטות לניתוח גיאוגרפי של מקורות היסטוריים, בשילוב בין עיבוד מרחבי, טכנולוגיות GIS, וניתוח טקסטואלי וחזותי.
  עיבוד תמונה והצבה מרחבית של מקורות חזותיים – לרבות שיתופי פעולה עם פרויקטים בקרטוגרפיה, גיאוגרפיה היסטורית וניתוח חזותי של תצלומים ומפות.
  פיתוח ממשקים אינטראקטיביים להמחשה של גופי ידע מורכבים – אטלסים היסטוריים דינמיים המשלבים מידע טקסטואלי, גיאוגרפי וזמני.
  מיפוי כתבי יד – הן באמצעות המטא-דאטה של כתבי היד, והן באמצעות שליפה ועיבוד של מידע גיאוגרפי המצוי בגוף הטקסטים עצמם. שילוב יכולות אלה מאפשר לחוקרים לעקוב אחר מסלולי הפצה, מסורות כתיבה והעתקה, ודפוסי התפשטות של טקסטים ורעיונות לאורך זמן ובמרחב.