פרויקט הבוסתים בנגב הביזנטי
צולם בספטמבר 2024 על ידי ליאור שווימר, גן לאומי עבדת
1,500 שנים של גידול גפנים בנגב הביזנטי
אנחנו צוות חוקרים בינתחומי מאוניברסיטת חיפה, ישראל, עם שיתופי פעולה ברחבי ישראל ומחוצה לה. אנו עורכים מחקר פורץ דרך שמטרתו לפתח מתודולוגיה להחייאת זני עצי מורשת עתיקים בהקשר עכשווי. הפרויקט שלנו, "BOSTAN-TREE", שהחל בשנת 2024 וממומן על ידי המועצה האירופית למחקר (ERC) במסגרת מענק מתקדם (ERC Advanced Grant), הוא ראשי תיבות של "ביו-ארכיאולוגיה של מטעים וטרואר בר-קיימא במזרח הקרוב הצחיח: מגמות באקולוגיה ואבולוציה" (Bioarchaeology of Orchards and Sustainable Terroir in the Arid Near East: Trends in Ecology and Evolution). מטרתנו היא לסייע בשיפור ביטחון המזון, הנמצא תחת איום מתמיד של ההתחממות הגלובלית, על ידי פיתוח הטכנולוגיה והשיטות הנדרשות לשליפת DNA עתיק מזני מורשת והחדרת התכונות העמידות ליובש שאפיינו עצים קדומים לתעשייה החקלאית.
רכיבים אלו מיושמים בשיקום זני צמחים מקומיים (עצים וגפנים) שבעבר היו סימן ההיכר של כלכלות חקלאיות קדומות. ההתמקדות שלנו היא בנוכחות ההיסטורית במדבר הנגב בין המאות ה-3 ל-8 לספירה, וכן בהמשך פעילות זו לאורך ימי הביניים, האימפריה העות'מאנית (1517-1917 לספירה) ותקופת המנדט הבריטי (1918-1948). במהלך עבודת השטח בין שרידי אתרי חקלאות היסטוריים, מצאנו זני בר – זני עצי פרי עתיקים שגדלו פרא. בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות וממשלתיות, ארגונים לא ממשלתיים קשורים וחוקרים עמיתים, אנו חושפים את העבר הגנטי של זני מורשת אלה ומיישמים את הבנותינו כדי לבודד את המאפיינים הייחודיים שלהם ולהחזיר אותם לשוק בתנאי האקלים הנוכחיים.
להמשך קריאה באתר: https://www.bostantree.com/
מיפוי ו-GIS היסטורי | פיתוח אפליקציות מחקר | ניתוח מרחבי של נתונים ארכאולוגיים
מיפוי ו-GIS היסטורי
פיתוח ויישום כלים ושיטות לניתוח גיאוגרפי של מקורות היסטוריים, בשילוב בין עיבוד מרחבי, טכנולוגיות GIS, וניתוח טקסטואלי וחזותי.
- עיבוד תמונה והצבה מרחבית של מקורות חזותיים – לרבות שיתופי פעולה עם פרויקטים בקרטוגרפיה, גיאוגרפיה היסטורית וניתוח חזותי של תצלומים ומפות.
- פיתוח ממשקים אינטראקטיביים להמחשה של גופי ידע מורכבים – אטלסים היסטוריים דינמיים המשלבים מידע טקסטואלי, גיאוגרפי וזמני.
- מיפוי כתבי יד – הן באמצעות המטא-דאטה של כתבי היד, והן באמצעות שליפה ועיבוד של מידע גיאוגרפי המצוי בגוף הטקסטים עצמם. שילוב יכולות אלה מאפשר לחוקרים לעקוב אחר מסלולי הפצה, מסורות כתיבה והעתקה, ודפוסי התפשטות של טקסטים ורעיונות לאורך זמן ובמרחב.


חוקר מוביל: פרופ' גיא בר עוז, אוניברסיטת חיפה. צוות המעבדה: ד"ר אליעזר באומגרטן, אורי שוסטר. |