האקתון השלישי למדעי הרוח הדיגיטליים – אוניברסיטת חיפה בנושא מורשת תרבותית דיגיטלית 

ההאקתון הוא הזדמנות להציע ולהתניע מיזם חדשני בתחום הדיגיטציה של אוצרות הרוח והתרבות – ממצאים ארכיאולוגיים, אוספי אומנות, תרבות ועוד. ההאקתון הוא אירוע תחרותי: במהלך 30 שעות אינטנסיביות יתחרו בינהן קבוצות שונות בתכנון מיזם בתחום והדגמת יכולת ראשונית לביצוע שלו. 

האתגרים שהתחרו במסגרת ההאקתון:

• יומני מסע מצולמים מארץ הקודש– בהובלת ד"ר אמה מעיין-פנר. יצירת מהדורות דיגיטליות של טראבלוג מצולמים מסוף מאה 19 ותחילת מאה 20. המיזם מעמיד שני אתגרים טכנולוגיים: שילוב תמונות במהדורה דיגיטלית של יומני מסע; ייצוג דיגיטלי של תלת-מימד.

• אלבומי תמונות לישראל– בהובלתן של ד"ר גילה פריבור ופרופ' גליה ינושבסקי. בראשית שנותיה של המדינה הנציחו את המפעל הציוני אלבומי תמונות שניזונו מתמונות של צלמי קם המדינה, אשר לוו בטקסטים מגויסים לפרויקט הלאומי בעברית ובשפות נוספות. מפעל ההנצחה המגויס אפיין גם את שנות השישים, ושיאו היה באלבומי הנצחון שלאחר מלחמת ששת הימים, ובאלבומים נוספים שתיעדו את המאבק המלחמתי. לצד זה התפתח החל משנות השישים קו נוסף, אסתטי ובעל קול עצמאי יותר, שניסה לשרטט דימוי קונבנציונלי, פואטי יותר ,של ישראל, כאחד העמים. ככל שנקפו השנים, האלבומים הולכים ונעשים מגוונים יותר, תימאטיים יותר, פחות כפופים לסיפור הלאומי. קריאה באלבומים, המשלבת התייחסות לתמונות ולטקסטים המלווים אותן, חושפת את ההתפתחויות בנראטיב הלאומי: האם מדובר בסיפור יחיד, "מוכתב מלמעלה", או שמה מדובר בקולות שונים המספרים סיפורים שונים? כיום אין קריאה שיטתית כזו ועל מנת לבצע אותה, יש צורך באמצעים דיגיטליים, כדי להתמודד עם אלפי התמונות והטקסטים המלווים אותן, לחלץ דפוסים חוזרים ושינויים ולמפות את התהליך.

• יוספוס פלאביוס ומקורותיו זיהוי מבוסס NLP / TEXT REUSE– בהובלת ד"ר סטפני בינדר. יוספוס פלאביוס השתמש במקורות רבים ומגוונים, האם כלים דיגיטליים יכולים למצוא באופן אוטומטי את מקורותיו ? בשפה היוונית יש שימוש רב ומגוון במיליות ובהטיות שלהן: כינויי גוף, מילות קישור וכיוצא זה. דווקא היקף ואופן השימוש במילים אלו מאפיין לעיתים את הכותבים יותר מאשר אוצר המילים שלהם. באתגר זה ננסה לאפיין כותבים באמצעות היקף השימוש שלהם במילידות. 

• Applying network analysis to Secondary Literature on Jewish – Christian Relations- בהובלת פרופ' מיכל בר-אשר סיגל. רשתות אינטראקציה ממפות את האינטראקציות בין צמתים במערכות מורכבות. במילים פשוטות, רשת היא ייצוג גרפי של מערכת מורכבת. השימוש בניתוח רשתות הוכח כיעיל לתיאור וניתוח קשרים במערכות מורכבות כגון רשתות אקולוגיות, רשתות גנים או רשתות חברתיות. מתודולוגיה זו, מתאימה במיוחד, אני מציעה, לחקר מגעים בין-דתיים בשלהי העת העתיקה, משום שהיא יוצרת "נוף פנורמי", שיכול ללכוד את העושר והמורכבות של המגעים בין שתי הקהילות. כאן, האתגר הוא ליצור רשתות המבוססות על מסורות טקסטואליות ולא על שמות אנשים או מקומות. כלומר, לשרטט את מורכבות החיבור בין הקהילות הדתיות, דרך המגעים המתגלים בטקסטים עצמם. מציאת החיבורים עצמם היא משימה לא פשוטה. בהאקטון אני מבקשת לנסות לאסוף נתונים על מגע בין הקהילות הדתיות הללו מספרות משנה על יחסי יהודים נוצרים, ולמדל אותם ברשתות ויזואליות של קשרים טקסטואליים יהודים-נוצריים. נשאל: מה ספרות המשנה יכולה לספר לנו על קשרים בין טקסטים נוצריים ורבניים בשלהי העת העתיקה? איזה מקורות הספרות הזו זיהתה? ואיך אפשר לאסוף את המידע הזה, באמצעים חישוביים, ממקורות רבים בדרך שתאפשר יצירת רשתות חדשניות שימפו את מערכת היחסים הטקסטואלית בין הדתות.

• התפתחות ותנועה מלודית במוזיקה ההודית הקלאסית– בהובלת פרופ' אלון שאב ורון כהן. מטרת האתגר היא לנתח בכלים דיגיטליים את ההתפתחות והתנועה המלודית ביצירה של מוסיקה הודית קלאסית. מניתוח צורת היצירה וחלוקתה ליחידות משנה, דרך זיהוי מוטיבים והתפתחות ועד לבדיקת עקרונות "הולכת הקול" – התנועה של הקו המלודי ביצירה. מטרת משנה היא ליצור ויזואליזציות הממחישות היבטים באופייה של היצירה בממדי זמן ומרחב שונים.

• זיהוי נושאים של טקסטים עתיקים באמצעות למידה מונחית ממאגר של תיוגים נושאים קיימים– בהובלת ד"ר משה בלידשטיין. מאגר הנתונים טירסיאס (Tiresias.haifa.ac.il) מכיל כ-3 מיליון תיוגי נושאים לטקסטים עתיקים ברמת הרפרנס הבודד (למשל: "בראשית פרק א' פסוק ג'" – "אור"). המאגר נוצר באופן אוטומטי בשיטה שאינה רלוונטית כאן. האתגר הוא ליצור מודל של למידה מונחית שישתמש בתיוגים הללו, ובמאגרי טקסט מלא שמאפשרים למשוך את הטקסט אליו מכוון הרפרנס, בכדי לזהות את הנושאים של טקסטים שעדיין לא תויגו. בכדי לעשות זאת נרצה לאמן את המודל על התיוגים והטקסטים הקיימים, לתייג טקסטים בלתי-מתויגים, ולהעריך את טיב התוצאות. 
• חפצי מתכת עתיקים– בהובלת ד"ר צילה אשל וד"ר ויואב בורנשטיין. ארגון, סידור מידע טבלאי כמותי ווויזואלי שנאסף בחפירות וחילוץ תובנות בכלים של DATASCIENCE.

• אוצרות הספר של העדה האתיופית– בהובלת שמואל יוסף ושמעון פוגל. הנגשת טקסטים בשפת הגז הנמצאת בכתבי ויד ודפוסים ישנים, דרך מערכת המאפשרת ומעודדת אנשים שאינם קוראי גז מיומנים לתעתק טקסטים בגעז/אמהרית/טיגרית כחלק מתהליך של אימון מכונה.

• דימויים מתעתעים: בין מלחה"ה ה-II למלחמת אוקראינה– בהובלת ד"ר אריק חשין. שימוש בחכמת המונים לבחינת התפיסה של דימויים היסטוריים של צילומי מלחמות בצבע ובשחור לבן. 

• "עץ הדעת" – גנאלוגיה של מונחים בהגות היהודית– בהובלת ד"ר גלעד יעקובסון ויואב פליפס. מתי והיכן מונח הופיע לראשונה? כיצד הוא התפשט בין חיבורים שונים על פני זמן ומרחב? ננסה לבנות מודל שיראה את אופן השתלשלות מונחים פולוסופיים/מיסטיים במאגר ספרות יהודית (ספריא). המודל שיפותח יציג מפת קשרים מרחבית (אולי אף מפה) על ציר זמן – באופן שיאפשר ניתוח דינאמי של התוצאות.