לפני כ-1000 שנים אחד המרכזים היהודים החשובים בעולם, במיוחד במזרח, היה הקהילה של קהיר העתיקה הלוא היא פוסטאט. קהילה זו הייתה מרכז לפעילות כלכלית, חברתית ודתית ושמרה על קשר עם קהילות יהודיות בבבל, ארץ ישראל, ספרד, סיציליה, צפון אפריקה, הודו, תימן ועוד.

באותה קהילה יהודית גדולה שכן גם בית הכנסה בן עזרא אשר נבנה בשנת 882 על חורבות כנסייה קופטית. בבית הכנסת נהגו לשמר כתבי קודש ועל כן בקומה העליונה של בית הכנסת נקבע חדר מיוחד כגניזה. בין המאות 11-19 הצטברו במקום ספרי קודש וגליונות שהתבלו ויתרה מכך גם כתבי יד רבים אחרים אשר לא היו כתבי קודש. הקהילה התייחסה לכל הכתוב בעברית כקדוש ומתוך כך שימרה ב'גנזך' גם מסמכים משפטיים – כתבי בית דין, כלכליים – אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים, מכתבים ועוד. בזכות האקלים היבש של מצרים הכתבים הללו נשתמרו במצב טוב עד גילויים בסוף המאה ה-19 משם החלו "לטפטף" למרכזי מחקר שונים ברחבי העולם.

פרוייקט 'סופרי הגניזה הקהירית', המבוצע על ידי קונסורציום של אוניברסיטאות, נועד לאפשר את הנגשתם וזמינותם של חומרי הגניזה הקהירית, על ידי סיוע הציבור הרחב בתעתוקם. הפרוייקט יאפשר בהמשך גם את פיתוח מעטפת הידע של קטעי הגניזה, ופיתוח כלי למידה חישובית לתעתוק וסיווג אוטומטי של הטקסטים. הפלטפורמה פותחה על ידי זוניברס, מעבדת חכמת המונים לשם מדע המתקדמת בעולם, בהובלת מדעי היהדות הדיגיטליים באוניברסיטת פנסלבניה ובשיתוף פעולה עם מעבדת אליהו באוניברסיטת חיפה ומרכז הגניזה באוניברסיטת פרינסטון.

אתם מוזמנים לבקר באתר הפרויקט הדיגיטלי ולקחת חלק בתעתוק וסיווג הגניזה הקהירית

יש לציין כי בעשור האחרון מומש גם פרוייקט פרידברג, פרוייקט דיגיטציה שבמסגרתו הוקמה פלטפורמה מחקרית אפקטיבית, בה זמינים תצלומים באיכות גבוהה של רוב קטעי הגניזה הפזורים בעולם. על אף השלמת הדיגיטציה, עדיין לא תמה המלאכה. חלק גדול מקטעי הגניזה הקהירית עדיין אינם מתועתקים, או שתעתיקיהם אינם זמינים במסגרת פרוייקט זה, ולפיכך הם אינם זמינים לחיפוש טקסט חופשי או לבצע מחקרי ביג-דאטה.